נתניהו מוגדר מבחינת תפיסתו הכלכלית כאחד שדוגל ''בכלכלה חופשית''. נתניהו מיישם את האידאולוגיה הזאת בלקיחה חופשית מההון הציבורי לצרכיו הפרטיים, למימון בתיו הפרטיים הרבים, ולכיסוי הוצאות ולהוצאות שונות לו ולבני המשפחה. כמו למשל, לצורך החשוב התסרוקת של אשתו וכן לכיסוי מופעי החשפנות עבור בנו הבכור. נתניהו לא מסתפק רק בדרישות למימון הוצאותיו הוא גם דורש לקבל פטור ממס על המענקים שהוא מקבל. כאילו שלא היה אזרח מן המניין שחייב במס.
החזירות של נתניהו ובני משפחתו עוברת כל גבול, הוא ומשפחתו לא יודעים שובע בהגדלת הונם שנאמד מעל ממאה מיליון שקל.
עוד לא היה לנו מנהיג, אם כי את נתניהו אפשר להגדיר כשליט ולא כמנהיג. שכל תקופת שלטונו רצופה בסחיטת כספים מהקופה הציבורית. הבעיה היא שהוא ומשפחתו חושבים שזה מגיע להם, שכן נתניהו הוא שליט בחסד האל, כמו שאשתו צרה אמרה בשיחה המתועדת : '' ביבי גדול על המדינה ואם ביבי לא ראש ממשלה מבחינתי שהמדינה תישרף''. אפשר לצרף לזה גם את חסידיו השוטים הרבים של נתניהו אשר חושבים שנתניהו הוא התגלמותו של המשיח עלי אדמות וכי הכל מגיע לו.
אז נתניהו הוא משיח לכאורה, אבל אפילו התואר ''חמורו של משיח'' גדול עליו. נתניהו הצליח פשוט במעט כישרון ובהרבה נבזות להשתלט על המדינה בדרכים דמוקרטיות שהן כשרות אבל מסריחות. הוא ניצל תקופה אומללה של פיגועים בתקופת רבין ופרס בעקבות הסכם השלום עם הפלסטינאים, כדי להגיע אל השלטון על הקשקש. וכאן אפשר לצרף את היועץ השפל שהיה לו בבחירות הראשונות שלו, את ארתור פינקלשטיין שידע לנצל את התקופה האומללה רווית הפיגועים כדי לנצל את המצב לשם עשיית שטיפת מוח לבוחרים. הבסיס של אותו יועץ מתוחכם הזכור לרעה היה להתמקד על שקרים נגד היריב הפוליטי פרס, שכן לדידו אם חוזרים על אותו שקר הרבה פעמים הציבור מתחיל להאמין שזו האמת. הוא גם טבע את הסיסמא '' ביבי טוב ליהודים'' וכך במניפולציה על חשבון האינטליגנציה של הציבור הצליח להעלות לשלטון אדם שלילי, נוכל שהיה לו חלק באווירה אשר קדמה לרצח רבין. להזכירכם נוכלותו היא אומנותו.
צריך לשחוט כמה פרות קדושות לגבי נתניהו, אחת מהן היא שאין לו כל אידיאולוגיה, ואין לו גם מושג לגבי ''שוק חופשי'' אלא של ''שוק אישי''. בתקופתו כשר אוצר הוא טען שהוא הציל את הכלכלה אך הוא עשה את זה על חשבון העשירונים התחתוניים האומללים שלהם הוא קיצץ קצבאות של ילדים. במילים אחרות, הוא שפך את גיגית המים יחד עם התינוק. ''ככה לא בונים כלכלה'' כאשר מי שמשלם את המחיר זה האזרח האומלל, ומי שנהנה מהמצב זה האזרח המפוטם כמו נתניהו ואשתו, ותוך כדי זה לטעון כאילו הוא מבצע '' כלכלה נכונה''. למשל הדבר בא לידי ביטוי במכירת נכסים של המדינה לאחים עופר כמו למשל את חברת ''צים'' במחיר מתנה, כך גם נכתב בעיתון ''גלובוס'' של אותם ימים. כדי למכור את ''צים'' האיש הנבזה הזה נתניהו סיכסך בין חברי ועד העובדים אשר חלקם לא היו מוכנים להרעת תנאי עבודתם בעקבות אותה הפרטה. מהרגע הראשון התגלה שמתניהו כסכסכן בין שכבות הציבור הוא מימש את הכלל הרומאי העתיק '' הפרד ומשול'' לצרכיו ולאדרת שלטונו.
נתניהו הוא התגלמות תכלית השלילה שבצורה של קונייקטורה עלה לשלטון ומחזיק בו שנים רבות מדי, וכמי שיש לה את המילה הקובעת היא אשתו שררה, אישה שגורמת לבושות ולנזקים, יחד עם בן הביאושים שלה. נתניהו הוא לא חכם לא אינטליגנטי ולא אכפת לו מטובת המדינה הוא פשוט כלומניק. אולי יום אחד יתפכחו חסידיו השוטים אבל זה יהיה מאוחר מדי.
כמה התייחסות ל''כלכלת שוק חופשי'' כאידיאולוגיה מקוללת מבחינה חברתית וגם כי כזו שיכולה לרסק משק לאומי. מעטים אולי זוכרים לרעה את שר האוצר המיתולוגי שמחה ארליך, אשר עם עלייתו של הליכוד הימני לשלטון הנהיג מודל של ''כלכלה חופשית'' או ''כלכלת שוק'',תוך זמן קצר המשק הדרדר ואינפלציה של 300 אחוז בשנה דבר שפגע כמובן בעשירונים התחתוניים שערך כספם נשחק עוד לפני שהספיקו להרוויח אותו או להשתכר.
אחריו הגיע יורם ארידור שר האוצר אשר הציל את ה''ליכוד'' בבחירות 1981, באמצעות כלכלת בחירות לה הוא קרא ה''כלכלה הנכונה''. הוא הוריד מכסים על מקלטי טלוויזיה צבעוניות ועל מכוניות תקופה שנקראה ''ימי ארידור העליזים'' וכל הציבור חגג כאילו אין מחר, בבחינת ''אכול ושתו כי מחר נמות''. רק בבחירות 1984 בממשלת ה''רוטציה'' נעצרה סחרחורת האינפלציה בהנהגתו של ראש ממשלת הרוטציה שמעון פרס ובידי מי שהיה שר האוצר שלו יצחק מודעי. באמצעות חוקי שעה הצליחו למנוע עליית מוצרים בתקופת זמן מסויימת וגם נאסר על הורדת שירותים או כמויות של מוצרים ובצורה כזו עלה בידם של פרס ומודעי להחזיר את המשק לידי יציבות.
''כלכלה חופשית'' שמוטב לכתוב אותה כ''קלקלה חופשית'' היא התנהלות במשק אשר מטיבה עם העשירים שמתעשרים יותר ופוגעת בעניים שנעשים עניים יותר. בחברה סוציאליסטית יש צורך בהנהגה אשר מפקחת על המחירים ומווסתת מהלכים בשוק ומפקחת עליהם. אך לא כך במסגרת המדיניות של נתניהו כשההפרטה החביבה עליו מאפשרת למיעוט להשתלט במחירי מציאה על חברות שרוב הציבור היה יכול להנות מפירותיהן, אך מי שנהנה הן המשפחות הארורות כמו האחים עופר שפשעיהן החברתיות בנדיבותו של נתניהו האינטרסנט סופרו במאמר זה מקודם. מדיניות קפיטליסטית אשר מאפיינת את החברה המערבית היא ברכה למיעוט הנהנתן וקללה לפרולטריון שכמו שאמר קרל מרקס ''אין לו מה להפסיד אלא רק את האזיקים שעליו''.
